רוקחת סיפורים

הספרים והסיפורים הצילו את החיים שלי.
כבר בגיל 6 הבנתי שהדמיון שלי הוא המתנה שלי.
ושעם הדמיון אין גבול למה שאני יכולה לעשות.
בגיל 6 נשארתי עם 2500 ספרים בבית של סבא וסבתא
וקראתי עוד ועוד ועוד.
ספרים מן המיתולוגיה, פילוסופיה, אגדות עם, מדע בדיוני, תורה היו החברים הכי טובים שלי, אפילו התכתבתי איתם כשלא הסכמתי עם הסופים אז שיניתי אותם.
עד היום אני עושה את זה,
מתווכחת עם סופרים שחיו לפני 200 שנים וכתבו סיפור עם סוף שאני לא מסכימה איתו.
הספרים הצילו אותי כי הם היו שם במקום ההורים שלי שהיו עסוקים
בהכל חוץ ממני ואולי אגב זאת הסיבה שאני דואגת לאחד את כולם סביב השולחן
עם השניצלים הטעימים שלי.
בזמן שקראתי נהגתי לשים לי את אחד מתוך 3000 התקליטים הישנים של אבי.
מוסיקת ג'אז, קלאסית, בלוז היו גם הן חברות טובות שלי, כמו שאתם מבינים.
גם היום אותה הילדה בת ה 6 שנשארה לבד, כותבת מתוך הפחדים, הקשיים, השמחה, החכמה ומחברת אנשים לסיפורים.
נעים מאוד אני סופיה,
בת 64 עם חכמה וניסיון של אישה בת 120, ולא עושה חשבון כמו ילדה בת 6.
אוהבת לראות את הטוב שבכל דבר, ולהבין מה המסר בכל סיפור או מקרה שאנחנו עוברים בחיינו.
לא מאמינה בשבט המוסר אלא במסר הסיפור.
מזמינה אתכם להצטרף לבלוג שלי, בו אני כותבת סיפורים מהחיים, שלי ושלנו
משלבת סיפורים מהמשנה, מהמקורות היהודיים, המיתולוגיה, אגדות עם
ומשנה לפעמים את הסופים.