ושמחת בחגיך - ומה עם חג נעדר? האם גם בו לשמוח?

בין רגל לרגל, החג האהוב עלי היה פסח, ולא רק בשל העובדה שכל העולם חגג את יום הולדתי איתי, אלא בעיקר בגלל האורחים הרבים שהיו פוקדים את ביתנו.

סבי וסבתי אכן קיימו את מצוות " כל דכפין יבוא ויתא, כל דכפין יבוא ויאכל"

הדלת היתה פתוחה לכולם ולא רק לאליהו הנביא.

המולת האנשים נסכה בי תחושת ביטחון שנמשך עד עצם היום הזה.

אינני נועלת את דלת ביתי לעולם.

איך אפשר ליהנות בסוכה כשיורד עלייך שלג?

וכמו שאהבתי את חג הפסח והייתי מוכנה לחגוג לא רק 8 ימים ( בגולה חוגגים 8 ימים , וליל סדר כפול), אלא להמשיכו לכל ימות השנה, כך היה לי קשה לחגוג את חג הסוכות, אפילו שמחתי כשסבי אמר :

"נשים פטורות מסוכה", ואין שום צורך לשבת בה, או להתעסק בה בכלל, ושלא תבינו לא נכון, על כל דבר אחר הייתי נלחמת שגם אני , הילדה , האשה לעתיד יכולה, ועובדה סבי לימד אותי קרוא וכתוב מגיל שלוש, ממש כמו את הבנים, ואף לימדני תורה והלכה כמוהם, אבל על הסוכה, לא נלחמתי.

וכשסבי אמר שהציווי " ושמחת בחגיך ", נאמר דווקא על חג סוכות, ולא פסח, לא שבועות ולא שום חג אחר, החלטתי שלבורא עולם יש חוש הומור מוזר.

איך אפשר ליהנות בסוכה כשיורד עליך גשם קפוא, ולעתים אף פתיתי שלג. איזו הנאה אפשר להפיק מעמידה בכניסה למבוא, ולראות את סבי נספג במי קרח, מברך את ברכות החג ומקדש, לענות "אמן", ולרוץ פנימה, להתחבק עם התנור החם, וכמובן לוותר על היין של הקידוש.

ואף סבי שהקפיד על קלה כחמורה ויתר על אכילה בסוכה, תוך שהוא מלמל: "מצטער פטור מסוכה"

ואחרי כל זאת שמישהו ינסה לשכנעני שזה חג שמח.

"בטח שזה חג שמח" - טרח סבי להסביר :"אך לא כאן במוסקבה, אלא בארץ ישראל. כל העם בונים סוכות, ויוצאים מבתיהם, אפשר לשמוע שירה וריקודים, מחר נעלה לירושלים, ותראי בעצמך"

להבטחותיו של סבי ש"מחר נעלה לירושלים", התייחסתי, כמו לסיום קריאת ההגדה בפסח , "לשנה הבאה בירושלים", אלא מה, ממש כמו שאמר הרצל, " אם תרצו אין זו אגדה", כך גם האמונה הזו של סבי התגשמה, ואכן עלינו לישראל.

חג החירות בירושלים

וכך בגיל 12 מצאתי את עצמי עולה לירושלים, החג הראשון שחגגנו בארץ הקודש, היה כמובן חג החירות, כיאה למתנת הולדת נפלאה, במיוחד לאור העובדה שזו הייתה שנת בת-מצווה שלי, ואחריו שבועות, וגולת הכותרת של שלושת הרגלים - חג סוכות.

סוכות מרהיבות נבנו בכל פינה ורחוב, צחוק ושירה נשמעו עד לשעות הקטנות של הלילה, מוסיקאים אילתרו בימות ברחובות העיר לחגיגת שמחת בית השואבה, התחלתי להבין מדוע דווקא החג הזה, הוא השמח מבין כולם, בימי מקדש נהגו לרחוץ את המזבח במים, ולא בדם הקורבן אכן חג מלא רינה ודיצה.

סוכה משפחתית בימים שלפני הסגר

וכך התנהלו החיים על מי מנוחות, בין פסח לסוכות, כששבועות חוצץ ביניהם.

מי צריך 3 רגלים? מי שמאבד דברים

אני כשלעצמי, הייתי מסתפקת בשני הרגלים, כי מי צריך שלוש רגליים? לנו יש רק שתיים, ולחתולים ארבע, הרגל השלישית זה חתול שבור, או אדם שנאלץ להיעזר בקב.

אבל כנראה שבכל זאת היה צריך את השלישי, הלא בלעדיו אי אפשר להכריז על אבידה בהפקר, והמוצא הישר לא יכול לאמצה מבלי שמצפונו יאיר לו מידי פעם שאולי זה גזל.

כן בדיוק כך, אם איבדתי משהו או מישהו (נגיד חתול, או חמור), ועברו עליו שלושת הרגלים, הרי זה כבר לא שלי.

ואז אני מביטה מהחלון על המרפסת המדהימה שלי, וקולטת שהשנה החלטתי לוותר על בניית סוכה, כי כמו שלימדני סבי ז"ל.

המצטער פטור מסוכה

מצטער פטור מסוכה, ואין שום כיף או שמחה לשבת לבד ליד שולחן החג, ולדעת שכל ה"גרעינים" שלך מפוזרים ברחבי המדינה.

ובמחשבה שניה , אולי הם כבר לא שלי? כי הלא מפסח ועד סוכות לא ראיתי, ואיך אזהה אותם לבסוף כנוכל להיפגש? כשאפגוש ברחוב ילדה בלונדית בת שנתיים, ואקרא לה לבוא איתי לקבל ממתק, ואמא שלה תקרא לשוטר, כי זו בכלל לא שלי....

שונרא מחפשת סוכה בחוץ

ובנימה אופטימית זו אני נזכרת בדודי , נחום, שהיה בהחלט בעל למופת ואב מושלם.

נקרא הדוד למילואים, ושלושה חודשים נעדר מביתו, אשתו שנותרה לטפל לבדה בבן חמש ובן ארבע, טיפסה על הקירות, וכך ברגע ששוחרר דודי, הציע לאשתו לצאת לחופשה של יומיים שלוש, הלא הוא מורה דגול, בטח יסתדר עם בניו.

בבוקר לקח את בניו לגנים, ובהגיעם אל דלת הגן, נתן מבט בשניהם ולא ידע מי הוא מי.
הבנים חמדו לצון, והתחלפו ביניהם, ולולא הגננת שזיהתה שהבן הקטן הגיע לגן חובה, האבא לעולם לא היה עולה על טעותו.

ואם אין לי פתרון ממשי למצב, כל מה שנותר זה לצחוק:

נזכרת בבדיחה רוסית מהתקופה הקומוניסטית שבזמנו הילדים היו הולכים למוסדות החינוך מיום שני בבוקר ועד שבת בבוקר (רצוף) היו חוזרים הביתה לסופ"ש. 

האבא חוזר הביתה עם הילד מהגן.

האמא מגישה את ארוחת הצהרים ואומרת: "זה לא שלנו"

האבא: "לא נורא, ממילא מחר אנחנו מחזירים"

אהבתם את הסיפור ?בשביל שנוכל להיפגש בסיפור הבא ,תלחצו על הלינק תקבלו את הסיפור שאני רוקחת עבורכם בe-mail