המן הרשע או פוטין הרשע?

אחד מידידי שמקפיד על תאריכי הלוח העברי, שלח לי הודעה צוהלת:

"משנכנס אדר מרבים בשמחה! חודש טוב ומבורך" 

ולא ידעתי איך לענות לו, איזו שמחה? העולם נמצא במלחמה, מפגיזים ערים, שורפים שדות.... 

אך אי אפשר לבטל חגים, הרחובות מתמלאים בילדים ונערים מחופשים, מי לגיבורי-על, ומי לנבלים. מלכות ונסיכות, מלכים ורוזנים, קוסמים  ומכשפות, ובעצם כיד הדמיון הטובה או רוח התקופה. 

השיא כמובן יהיה בעוד שבוע כשגם עדר המבוגרים יצטרף לחגיגה ובפורקן רגשי יאפשרו לעצמם ללבוש את הדמות הנחשקת ויצאו במחולות ותופים לעדלאידע.

הידעתם בכלל מאיפה בא השם עדלאידע?

מהלכות פורים שבתלמוד,(מגילה דף ז' ב)

אמר רבא:" מיחייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" 

"איזו תחפושת תכיני השנה" – שאלתו של הבן העירה אותי מהזיותי.

אמנם מעולם לא התחפשתי, אך כחובבת תיאטרון ותחפושת שמחתי להירתם למשימה, וכל גחמותיו מולאו בדיוק, רוצה כיפה אדומה, דורותי מארץ עוץ, פרופסור משוגע, החתול של שרודיגר,אלביס פרסלי או ליידי גאגא?
רק תבחרו והכל יהיה מדויק ומוכן. 

"ומדוע אינך מתחפשת, הלא בכל ימות השנה שיערך בצבעי הקשת, והבגדים, נו איך לו זאת בעדינות, הייתי מעדיפה שלא תבואי לאסיפת הורים"

"אכן, אוהבת אני את הצבעוניות של הבדים והשיער, אך אין לי עניין במסכות, אם אני רוצה שתאמינו כי מכשפה אנוכי, אז כך אהיה כל השנה ולא רק בפורים" 

"אני בכלל לא אוהב את החג הזה " – תורם הקטן את קולו לשיחה:

" על מה ולמה אנחנו צוהלים ושמחים? שהיה המון דם והרג ועכשיו בואו נשתה ונאכל? ובכלל כל זה קרה מזמן, והעולם השתנה..."

האמנם כל זה קרה מזמן? העולם השתנה?

האמנם? 

סבי ז"ל היה מלמדני שבכל סיפור ואגדה יש מסר לחיי היום יום, ואם רק נשכיל לראות ולהבין אולי נמנע את הסבל הבא. 

ודמיוני המשתולל מתחיל להלביש את סיפור מגילת אסתר על המציאות ההזויה של ימינו. 

את התחפושת הראשית, של אותו מלך אחשוורוש, המולך על הנייר מהודו ועד כוש, על 127 מדינות ,השחקן שאפשר להעניק לו את הכבוד מפוקפק של כתר על הראש, אך חסר יכולת משילות, לנשיא ארה"ב. 

את הבגד של המן אעביר לנשיא בריה"מ , שלקח לעצמו את הזכות, לדרוש להשמיד ולאבד את כל  "הנאצים האוקראינים" וכל זאת משום שהעומד בראשם אינו משתחווה, ואינו נותן לו כבוד. 

לרגע קט חשבתי לבחור בנשיא האוקראיני, מרדכי היהודי, להלבישו בשק ולו בשל מוצאו הגנטי, אך לא, הוא יותר אסתר המלכה, שנזרקה על ידי דודה, מרדכי היהודי, או אם תרצו ברית נאט"ו, לנסות לפייס את המלך והמן, והכי חשוב להביא את כס המלכות למרדכי.

"כאשר אבדתי. אבדתי"

ולא בכדי אומרת אסתר מהמגילה:"כאשר אבדתי. אבדתי" 

ברגע מחריד אחד היא מבינה שאין לה מגן ומושיע, והיא בעצם כלי משחק בין שני אגואיסטים שמעוניינים בכתר המלכות. 

וממש כמו אז גם היום, כאשר מתברר לאחשוורוש רצונו של המן, להשמיד ולאבד, כל מה שהוא מצליח למלמל: 

"את פקודת המלך אין להשיב, אבל מותר לכם להתגונן."

ושלא כבימי פורים ההם, הלוחמה וההרג נמשכים אל מעבר ליומיים, ויש דם ואש ותמרות עשן וביזה. ואולי בסוף יתלו את המן, ואולי דווקא את מרדכי , מי יודע? 

רק דברי רבא בתלמוד מתבהרים לי לבסוף, אכן הדרך היחידה להתגבר על הזוועות, זה להשתכר עד אובדן הכרה, כי אין ביניהם ברוך.

הרס ודם בשל גאוות מנהיגים

ולאחר סערת הדמיון והמחזה, באה דקת דומיה על מוחי הקודח, ואני לוחשת אל תמונתו הדהויה של סבי, יליד אוקראינה, שאחיותיו ואמו נרצחו באחד מהפוגרומים, וקבריהם בויניצה. "הבנתי מדוע לא חגגת את החג, ולא לימדתני לשמוח בו, כי איך אפשר להסכים עם כל ההרס והדם, וכל זאת בשל גאוותם של מנהיגים".

עדלאידע..

אהבתם את הסיפור ?בשביל שנוכל להיפגש בסיפור הבא ,תלחצו על הלינק תקבלו את הסיפור שאני רוקחת עבורכם בe-mail