פטפוט ילדים

החלטתי שהגיע זמן לנסות את פלאי הטכנולוגיה, צילמתי את הצעיף שעמלתי על סריגתו, והעליתי לאינסטגרם, אך כדרכי בקודש או מפאת יכולות טכנולוגיות מוגבלות היצירה נמחקה מהמחשב.

 לא נורא חשבתי לעצמי, הקטנה והחברה שלה ישבו לא רחוק בסלון מחזיקות את הסמארטפונים קרוב לליבן, אבקש עזרה ממנה:

"את יכולה בבקשה לעזור לי עם המחשב?" -ביקשתי
"לא עכשיו, אני עסוקה "- ענתה לי בקוצר רוח. הבנות נתנו בי מבט מזלזל, באמת כל ילד בן שלוש יודע לתפעל את התוכנות, ומה אני? "היא בטח היתה בכתת מב"ר או משהו?"- לחשה חברתה. "לא יודעת, אני חושבת שהיא למדה באוניברסיטה ספרות, אבל לא בטוחה"- יצאה להגנתי הקטנה. "כן פעם לא כל כך הקפידו על עניין המחוננים, וערבבו את כולם בכתה אחת, היום יודעים שאנחנו, המחוננות צריכות יחס מיוחד, ולא שכל "האלו" יעכבו את התפתחותנו" .... הן קמו ויצאו מהחדר.

פטפוטי בנות

הרגשתי צביטה קטנה בלב, ואז נזכרתי באגדה מאת, הנס כריסטיאן אנדרסן:   "פטפוט ילדים".

 סוחר עשיר, החליט לערוך מסיבת פאר לבתו המתבגרת, הוא הזמין את כל ילדי האצילים, והכין סעודת מלכים ע"מ שיראו את פאר ביתו. הילדים נפעמו מעושרה הרב של המשפחה, וזאת למרות שאף הם באו מבתים מאד אמידים, ולאחר הסעודה המפוארת שכללה מנות מתוחכמות לרב, עברו לפטפט בסלון.

"אתם יודעים" – אמרה בת המזל :"אבי אומר, שאנחנו האצילים צריכים להבדל ולשמור מרחק מכל פשוטי העם הללו, כל אלו ששם משפחתם נגמר ב..סן, כי אנחנו נהיה האליטה השלטת ומהם, מלבד משרתים לא ייצא דבר."

בכניסה לסלון, עמד בנה של הטבחית, ובשומעו את דברי הנערה, נצבט לבו מעצב, כי הלא שם משפחתו היה יאנסן, וזה אומר שלעולם לא יצליח להתקדם מעבר למטבח.

חלפו שנים, והילדים בגרו, ובכל רחבי היבשת , כן גם מחוץ לגבולות דנמרק, דברו על אגרונום מופלא, שהצליח לגדל חיטה עמידה ובזכותו אפשר להאכיל יותר אנשים בעולם. רוצים לנחש מי מבאי החבורה זכה בכבוד? למרבה הפלא או אולי לא, היה זה הבן של הטבחית, בעל שם משפחה פשוט.  

ומה קרה למיוחדים? כנראה שגם הם בסדר, כי זה היה רק "פטפוט סרק".
 מעודדת מהאגדה, חזרתי למחשב, אינני מחוננת אבל במקרה של חורף קר אדע לסרוג סוודר או שניים, ואתם יודעים מה, ההפרדה הזו לילדי זהב עלולה עוד לבוא עלינו כבעיה של מלך מידאס, שברוב "גאונתו", זכה ביכולת נדירה, להפוך כל דבר בו נגע לזהב, ונחשו מה? המסכן היה מת מרעב אם בתו מידאה (כן ההיא, מהמיתולוגיה שבישלה את בניה , אך ממש אהבה את אביה) דאגה להאכיל את המלך.

 והזיכרון מחזיר חיוך אל פני, אז לא הייתי מתקבלת ליחידת הסייבר של הצבא, ולא מסתדרת עם פלאי הטכנולוגיה, אבל עד שימציאו מחשבים שיכינו לכם אוכל וקפה, תזדקקו לשרותי.

בתיאבון.

אהבתם את הסיפור ?בשביל שנוכל להיפגש בסיפור הבא ,תלחצו על הלינק תקבלו את הסיפור שאני רוקחת עבורכם בe-mail