ראי ראי שעל הקיר

מרגע שהמח שלנו מחליט על הפרשה מוגברת של אוקסיטוצין, כל מערכות הגוף מתכוונות לדבר אחד חשוב: 

התינוק.

ומרגע שאנו נקשרות אליו/אליה, מתחילה תקופת חיים חדשה.
כל הוויתינו ופעולותינו מתועלות לספק את צרכיו.
אין יותר שנת צהריים, לא בילויים עד אור הבוקר, רק תפקיד אחד מרכזי.
אמא.

והרבה שנות אמהות מטמיעות התניה פבלובית: לחשוב על טובת הכלל לפני טובת הפרט, או כפי שאומר ספוק, הוולקני, ממסע בין כוכבי בסרט השני "זעמו של חאן": "צרכי הרבים עולה על הצורך של היחיד, ועל כן אפשר ואולי אף רצוי להקריב את היחיד לטובת הכלל".

כל זה טוב ויפה כל עוד אפשר לשוטט בין כוכבים, או לפחות לטוס בין יבשות, אך מה קורה כשהתנועה העיקרית בין הספה למקרר, או בין נטפליקס לאמזון פריים? 

מבטי נופל על פרקי אבות, פרק א משנה יד : "הוא (הלל) היה אומר, אם אין אני לי , מי לי .. ואם לא עכשיו אי מתי." 

קמה מהספה ונעצרת לי המראה.
הראי מספר לי סיפור עגום בהחלט.
9 חודשי סגר, ולא בגלל שמירת הריון, אלא קורונה, הותירו לא רק את חותמם החברתי, אלא גם הגופני.
וכך נוספו לי לא רק מצב רוח דיכאוני אלא גם תשעה קילוגרמים מיותרים. 

את באמת רוצה לפתוח חזית מלחמה חדשה?

בצר לי פניתי אל אהובי וחברותי, ועצותיהם לא איחרו לבוא,
כולם כאחד פסקו: "זה הזמן לפתוח במלחמת חורמה על סוכרים ופחמימות, כי הלא הם האויב מספר אחד של הבריאות והמשקל".

וכאן נכנסה המערכת הלימבית לפעולה, והאמיגדלה השמיעה תרועות אזהרה:
"את באמת רוצה לפתוח חזית מלחמה חדשה? לא מספיקים לך הקרבות הבלתי פוסקים בקרדית האבק, כלים שקופצים ללא סיבה אל הכיור, ילדים בעלי דעה עצמאית מרגע צאתם מהבטן, שכנים קולניים, נהגים מטורפים? ועכשיו את הולכת להמציא אויב חדש, בדמות גלוטן ופחמימות, לוותר על השוקולד שמועיל להפרשת הסרטונין? לא יקום ולא יהיה!"

אז מה כן? 

9 קילוגרמים בהחלט מכבידים על חוליות השדרה, שלא לדבר על הרגליים.
ומה על הראי שעל הקיר, עוד קילוגרם או שניים והוא יקפוץ מהקיר לנסיכה יפה ממני.
אם כן אומר מוחי העייף, לפני שתציפי אותי בשומן, מה את מציעה?
להיפטר מהקילוגרמים המיותרים בלא להיכנס למלחמה וויתור על פחמימות ששירתו אותי בנאמנות, וכמו שאומרים, אין חכם כבעל הניסיון, ובין תשעה הריונות עם קצת יותר מ-9 קילו, הצלחתי לחזור למוטב. 

השאלה המרכזית, האם להוריד את העודפים ייקח אותו פרק זמן כמו להעלותם, וכמובן לחזור אל הראי שעל הקיר ולשמוע: "את היפה בכל העיר".

אז, מי מצטרפ/ת לאתגר?